מחלות ראומטולוגיות, כגון דלקת מפרקים שגרונית (RA) וזאבת (Lupus), הן למעשה מחלות אוטואימוניות. המשמעות היא שמערכת החיסון, מזהה בטעות תאים ורקמות בריאות בגוף כתוקפים זרים ומתחילה לתקוף אותם. במקרה של דלקת מפרקים, מערכת החיסון תוקפת את הציפוי של המפרקים, גורמת לדלקת, כאב, נפיחות ונוקשות.
בזאבת, ההתקפה יכולה להיות רחבה יותר ולפגוע בעור, מפרקים, כליות, לב ומערכות נוספות. אופי המחלה הוא כרוני, כלומר מדובר במצב מתמשך, וההתפרצויות שלה יכולות להיות בלתי צפויות, מה שמוביל לתחושות חוסר ודאות ודאגה. ההתמודדות עם כאב כרוני, חוסר ודאות לגבי התקפים והצורך להתאים את אורח החיים למגבלות פיזיות, יוצרות עומס נפשי משמעותי.
לפסיכותרפיה שיקומית תפקיד חשוב בסיוע לאנשים לעבד את האבל על אובדן התפקוד, לפתח כלים לוויסות רגשי להתמודדות עם כאב ועם חרדה, ולבנות מחדש את תחושת השליטה על החיים.
