הפרעת קשב וריכוז (Attention deficit hyperactivity disorder) היא הפרעה נוירו-התפתחותית שכיחה, המופיעה אצל כ-5% מהמבוגרים. היא מתבטאת בקשיי קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות. מבחינה נוירולוגית, ההפרעה קשורה לחוסר איזון במוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) כמו דופמין ונוראדרנלין, המשפיעים על התפקודים הניהוליים של המוח.
האתגרים העיקריים של מבוגרים עם ADHD באים לידי ביטוי בתחומי ארגון, תכנון וניהול זמן, והם מתמודדים עם תחושות של חוסר יעילות, חוסר שקט פנימי ודחיינות כרונית. דפוסים של אימפולסיביות וקשיי ויסות רגשי עלולים לפגוע ביצירת קשרים חברתיים, זוגיים ומשפחתיים, ופעמים רבות מובילים לביקורת מתמשכת מצד הסביבה. שילוב של גורמים אלו עשויים להשפיע באופן ניכר בדימוי העצמי ויוצר תחושות של בושה, אשמה ובידוד.
הפוטנציאל הגלום באנשים עם הפרעת קשב לעתים קרובות לא מתבטא באופן מלא. במישור הקוגניטיבי, ליווי שיקומי מתמקד בפיתוח אסטרטגיות ניהוליות כמו שימוש בטכניקות ארגון, כלים לניהול זמן וחיזוק יכולת התכנון והביצוע. במישור הרגשי, הטיפול מעניק מרחב לעיבוד תחושות הבושה והתסכול, מסייע בשיפור היכולת לוויסות רגשי, ובבניית דימוי עצמי חיובי, כדי לאפשר למטופלים לחיות עם ההפרעה בשלום ולנתב את האנרגיה והיצירתיות שלהם להצלחה, במקום שיחוו את עצמם תקועים בתוך תחושות תסכול וכישלון.